הלקח שלמדו השבוע בישראל: איך אומרים "מהפך" בהונגרית?
את בנימין נתניהו לא יפיל השמאל וגם לא הקפלניסטים, אלא רק מי שהיו יכולים להימנות בקלות על תומכיו, לפני שהבינו שהוא מדרדר את מדינת ישראל לתהום
"המצור הכלכלי" עלול להתפוצץ: האופציות של איראן - והסיכוי לעימות צבאי נוסף
ארה"ב מעדיפה אולי פגיעה כלכלית ב"כסף האיראני" על פני חידוש הלחימה והאופרציה הצבאית, אבל איראן מאותתת שלתפיסתה מדובר באקט מלחמתי. כשה"כבוד" האיראני על השולחן - הסלמה במיצר עלולה להידרדר מהר מאוד לאש חיה. הכל - במקרה שלא יגיעו להסכם שיסיים את המלחמה
בידוד בינלאומי הוא איום קיומי לא פחות מנשק גרעיני איראני
מצבה של ישראל בדעת הקהל באירופה ובצפון אמריקה מעולם לא היה רע יותר. אם לא נעשה משהו ומהר, נגלה שאולי יכולנו לאויב, אבל נותרו בלי חברים. האיום הקיומי החדש על ישראל, קווים לדמותו
שיעור קטן מהונגריה לאופוזיציה בישראל
כששחיתות הופכת לשיטה, כשהמדינה מתנהלת דרך מקורבים, כשהמוסדות נשחקים והכוח מתרכז בידי מעגל מצומצם - גם מי שמאמין אידיאולוגית במנהיגות חזקה מתחיל לשאול שאלות. בסופו של יום, זה אינו סיפור על ימין או שמאל; זהו סיפור על אמון בשלטון ואמונה של הצעירים בעתיד הוגן
הכדור במגרש של טהרן: הצעד האמריקני שמכריח את איראן לבחור - כניעה או הסלמה
ההחלטה האמריקנית להפעיל מצור ימי על איראן היא צעד נכון ואף הכרחי. במצב שנוצר ייתכנו כנראה שני תרחישים: האחד, איראן תוותר - ותחזור למצב של טרום המלחמה או שתנסה לשבור את המצור האמריקני. אם כך יקרה, יש לקוות שהנשיא טראמפ יהיה נאמן להבטחתו
מצור ימי על איראן: טראמפ מעלה הילוך בלי הסכם - ומה ההשלכות על ישראל?
בזמן שסגן הנשיא ג'יי די ואנס סיים 21 שעות של שיחות עם האיראנים בניסיון להגיע להסדרה, טראמפ הכריז על צעד שממקם את ארצות הברית בנקודת חיכוך ישירה, כלכלית וצבאית, מול איראן, מבלי להכריז רשמית על מלחמה כוללת. האיראנים בתגובה: "על טעויות משלמים, צפו להפתעות"
מטחי רקטות? תירגעו, אולי זה רק קפצונים: כשנתניהו שבר את שיאי העליבות של עצמו
במקביל לאזעקות בצפון, רה"מ הצהיר בעוד נאום מנותק כי השמדנו את מערך טילי חיזאללה, נזכר לבשר באיחור של שנתיים וחצי שלא נסבול טרור על גבולנו והתרברב שוב שחמאס יפורק מנשקו, רק שכח לציין מתי. על הדרך ממציא תיאוריית ההכלה לא שכח לעקוץ את מערכת הביטחון | דעה
ניצחונות לא צריך להסביר: נתניהו היסטרי, והוא יודע טוב מאוד למה
ראש הממשלה מזהה את הכעס בציבור הישראלי ואת הזעם האמריקני, ומנסה לטשטש את העובדה שמטרות המלחמה לא הושגו בדרך הרגילה - זריקת בוץ על מערכת הביטחון ומאמץ הסברתי אדיר. בינתיים, הסקרים מכניסים אותו לפאניקה - שגם גדול הנואמים לא מצליח להסתיר | פרשנות
חברי האופוזיציה חגגו וקראו "תבוסה" - אך במבחן המציאות: היא לא הייתה פועלת אחרת
בואו נעשה סדר: המלחמה כבר שינתה את מאזן הכוחות במזרח התיכון, ואיראן נחשפה כנמר של נייר. ראשי האופוזיציה ממהרים להכריז על תבוסה, אך לא מציגים הישגים חלופיים שהיו מציעים. בקרוב הם גם יגלו שנשיא ארה"ב צפוי להפוך לשחקן מרכזי בקמפיין של נתניהו והליכוד
הלחץ האמריקני על נתניהו בשיאו, והפסקת אש בלבנון היא כבר לא שאלה האם - אלא מתי
המו"מ שתוכנן להתחיל בשבוע הבא נפתח כבר הערב, לא בגלל פריצת דרך, אלא בגלל לחץ אמריקני כבד לזרז עניינים, גם אם בשיחה טכנית. טראמפ צריך שקט בלבנון כדי לדבר עם איראן, ונתניהו נאלץ להתיישר, גם אם זה בהתחלה נראה אחרת כלפי חוץ
עוד בדעות ופרשנויות
המלחמה נגד איראן הוכיחה לנו כציבור: בישראל הזו, השקר הוא שיטת ניהול
כמו ברוב ימי נתניהו הלא בדיוק עליזים, גם בסוף כאן יצאנו המנצחים במילים - אך המפסידים במערכה. משטר האייתולות עודנו כאן, כמו הגרעין והטילים הבליסטיים. אנא ממך, ראש הממשלה, פעם אחת תעמוד מול הציבור ותגיד את האמת
הממשלה מצאה אשם בכשלון המדיני - רמז: זה ממש לא זה העומד בראשה
המערכה הזו נחלה הישגים צבאיים גבוהים מול כישלון מדיני ואסטרטגיית יציאה חסרה. בקבינט מרוצים מהמלחמה אבל צה"ל לא יודעים להסביר איזו איראן תצא מהאירוע. וגם: היחסים הרעועים עם ארה"ב והאם פסילת בן גביר בבג"ץ היא פעולה חכמה לפני הבחירות
נתניהו הוא המתפכח הגדול ביותר במזרח התיכון
מאז 7 באוקטובר, נתניהו מנהל את המערכה אחרת: דורש חלופות מצמרת צה"ל, מתייעץ עם קצינים זוטרים ומרכז אצלו את היחסים מול ארה"ב. כך סיימנו את עידן "ניהול הסכסוך", ניפצנו את מיתוס החסינות האיראני, וגרמנו לאויבינו להילחם על הישרדותם במקום על השמדתנו
הזמן חלף, ובבית הלבן הבינו: התקיפות בלבנון מסבכות את הפסקת האש | מאחורי הקלעים
אחרי שנתניהו הבטיח להמשיך להכות בחיזבאללה "בעוצמה", בוושינגטון סברו שהמשך ההרס בלבנון עלול לפגוע גם במגעים עם איראן ובשרשור ישיר גם במחנה טראמפ והרפובליקנים בתוך ארה"ב - ואז נתניהו קיבל את הטלפון מטראמפ
נביא השקר של חצר המלוכה: מדוע פרנקלין גרהם הוא האויב האמיתי של התנ"ך
במסווה של תמיכה נלהבת בישראל ודבקות בכתובים, המטיף האוונגליסטי מרוקן את המקרא מתוכנו המוסרי והופך את הדת לכלי שרת עבור הכוח הפוליטי. האמת המרה מאחורי החיבוק החם היא תיאולוגיה צינית המשתמשת ביהודים כבשר תותחים בדרך לחזון אחרית ימים שכולו השמדה רוחנית
מצרי הורמוז והסדק הישן: האם הברית האטלנטית תטבע במפרץ?
משבר האנרגיה של 2026 במצרי הורמוז מצית מחדש את המתחים ההיסטוריים בין ארצות הברית לאירופה, ומעלה שאלות גורליות על עתיד נאט"ו. כך פערי כוח, פוליטיקה פנימית ותפיסות עולם מנוגדות שהתגבשו עוד בימי המלחמה בעיראק, מאיימים כעת לפרק את הברית הביטחונית החשובה בעולם
כך היה נראה נאום "ממשלת הכניעה" של ראש האופוזיציה נתניהו
לו היה יושב היום בספסלי האופוזיציה, נתניהו לא היה מהסס לתקוף בחריפות את "ממשלת המחדל" על הפסקת אש רופסת והפקרות ביטחונית. המציאות, לעומת זאת, חושפת פער בין הרטוריקה הימנית לבין כישלון אסטרטגי בכל החזיתות, שעה שרה"מ מעדיף את הישרדותו על פני הכרעה ואחריות
ואנס יצא למו"מ ישיר עם איראן, בוושינגטון מזהירים: "טעות אחת ונחזור לתקוף"
השיחות באסלאמבאד צפויות להתחיל בשבת פנים מול פנים, אך הפערים עמוקים: איראן מאשימה בהפרות, נתניהו מאיים בחידוש הלחימה ובוושינגטון כבר מכינים את האופציה הצבאית אבל הרבה יותר מכך - רוצים לסיים הכל
וושינגטון סוגרת פינות אחרונות - אך נתניהו משאיר את המלחמה פתוחה
בזמן שארה"ב מדברת על מו"מ והתקדמות מול איראן - נתניהו מציג תמונת ניצחון ומבהיר שישראל ערוכה לחידוש הלחימה בכל רגע נתון. הפער בין הרצון האמריקני לסגור הסכם לבין הקו הישראלי שמכוון להמשך המערכה הולך ומתחדד, ומעלה סימני שאלה לגבי אופי התיאום בין הצדדים
ממנהיג ל"מלהיג": בין הצהרות לניצחון שלא הגיע
אחרי 40 יום, אף אחת מהמטרות לא הושגה באמת. לא הגרעין חוסל, לא האיום הבליסטי הוסר והמשטר האיראני לא נפל; למדנו את מגבלות הכוח, אבל גם את הפער: יצירתיות, תחכום והישגים בדרג הצבאי והמודיעיני - מול היעדר מוחלט של חשיבה ואסטרטגיה בדרג המדיני, שפשוט לא שם
לפני שמדברים על מי ניצח, צריך לשאול אם היציאה למלחמה הייתה מוצדקת
למרות הפגיעה ביכולות איראן והצורך שעמד מאחורי היציאה למלחמה, הסיכון הגרעיני נותר בעינו והיכולת לשקם את מערך הטילים אינה נשללת. במקביל, הזירה בלבנון נותרת פתוחה ולא הוכרעה. ההמשך תלוי במו"מ מול ארה"ב ובמידת הלחץ שיופעל על טהרן
40 יום ישבנו במקלטים - ומה בדיוק השגנו?
שעות אחרי הפסקת האש, נתניהו לא מוצא לנכון להסביר לנו מה השגנו בכל ימי הלחימה הקשה. כי מי זה הציבור הישראלי שצריכים לתת לו דין וחשבון? טראמפ כבר הודיע שאיראן יכולה להתחיל במלחמת השיקום והיא תרווויח כסף גדול. כעת נותר לנו להמתין לסיפורי נתניהו על "ההישגים"
אשליית הניצחון: בוושינגטון מציגים את הפסקת האש כהישג - נתניהו נותר מאחור
ישראל פעלה במלחמה בעוצמה ושילמה מחיר כבד כולל בחיי אדם - אך כלל לא הושגה הכרעה מובהקת. כעת בזמן שטראמפ מכריז על ההסכם שגובש כמעט מעל לראשה של ירושלים כ"עידן זהב" וסגן הנשיא ואנס הופך לסיוט החדש שלו, ראש הממשלה נאלץ לשכתב את המסר מכל צדדיו
בארה"ב משדרים חיוביות וטוענים לסיכוי קטן לפריצת דרך, בישראל נשארים פסימיים
אלו הן שעות הכרעה קריטיות ביותר במשא המתן הרעוע שבין ארצות הברית לאיראן, לאחר ההצהרה הדרמטית של הנשיא טראמפ. בינתיים, חלוקת העבודה בין הנשיא וסגן הנשיא האמריקנים הופכת לברורה - וגם חלקה של ישראל בהפעלת הלחץ על משטר האייתולות
המלחמה הרביעית: בישראל מזהים כישלון מתמשך בלבנון | אלו הטעויות
לאחר חודשים של שקט והזדמנות שלא נוצלה, ישראל נכנסה שוב ללחימה ללא מהלך מדיני, ללא מענה לעורף - ועם פער בין ההבטחות לפירוק חיזבאללה לבין מה שניתן להשיג בפועל
מבצע "טוראי ראיין" בלב איראן: השיעור שעלינו ללמוד מחילוץ הטייסים
חילוצם המוצלח של אנשי צוות ה-F-15 מדגיש את העליונות המוסרית והמבצעית של המערב, המקדש חיי אדם. אך יש לזכור - כפי שגרמניה הנאצית נלחמה עד טיפת הדם האחרונה בנחיתות מוחלטת, כך גם משמרות המהפכה מוכיחים שכל הצהרה על "חיסול מערכי האויב" היא ראוותנות מסוכנת
מעבדות לחרות, ומאחריות להתעלמות? השיעור המוסרי של פסח במבחן המציאות
על רקע נתוני העוני המדאיגים בישראל והדילמות המוסריות הכרוכות בשליטה בתושבי השטחים ובעובדים הזרים, עולה השאלה האם הציווי "זכר ליציאת מצרים" נותר כטקס סמלי בלבד. המאמר בוחן את הפער שבין זיכרון הסבל ההיסטורי לבין היחס הנוכחי לחלש ולגר בחברה הישראלית המודרנית
ארכיטקטורה של ריבונות: האוקיינוס הכחול של "ישראל 2.0"
בזמן שבנט ואיזנקוט מדממים מנדטים באוקיינוס האדום של הימין, יאיר לפיד ויאיר גולן ניצבים בפני הזדמנות היסטורית ליצירת חדשנות ערך פוליטית. כדי לנצח את נתניהו, עליהם להפסיק להילחם על פירורי הסברה ולעבור לבניית חוזה חברתי ותשתית חוקתית שתחזיר את הריבונות לרוב
למה מדינה פלסטינית היא אינטרס ישראלי דחוף?
ההתעקשות על "ניהול הסכסוך" ועל עוצמה צבאית לבדה מתנפצת אל מול מציאות של שחיקה כלכלית, חברתית וביטחונית ב-7 חזיתות. כדי להבטיח את היציבות האזורית, לשמר את הבריתות האסטרטגיות ולמנוע את שקיעת המשק, על ישראל להכיר בכך שפתרון שתי המדינות הוא תעודת ביטוח חיונית
המכה ה-11 - מכת הורים: מכתב פתוח לכל אלו שילדיהם עוד לא נהרגו
החג בא ואין בו שמחה כלל, כי אין בית שאין בו מת, או פצוע, או פגוע או מפוחד. בזהירות אני שואל אתכם: למה ועד מתי? הרי הבטחתם להם משהו אחר. אני מתחנן שתחשבו למען חיי יקיריכם - מהו המחיר שאותו כבר לא נהיה מוכנים להמשיך לשלם? | דעה